זה פשוט לא ייאמן – הוא הציע לי נישואין
סיפור ההיכרות שלנו מתחיל עוד בבית הספר בשנות ה-90 (כן, זה היה במאה הקודם), כאשר בחור חדש הגיע לכיתה שלנו, כאשר אביו סופח לבסיס חדש באזורנו (באותה התקופה היה אביו איש קבע), חיזורים, מבטים, מילה פה מילה שם, הצעות ללוות אותי עד הבית וכמובן עזרה עם תיק הלימודים, הרי כל דרך להפגין נוכחות הוא היה מנצל עד תום (במובן הכי טוב של המילה).
שני עברו ומילדים הפכנו לנערים, תקופת המבחנים, נשף סיום וגיוס לצבא – כל אחד מאיתנו נשלח ליחידה שונה למרות כל הניסיונות שלנו להיות קרובים אחד לשני.
הזמן עבר, אך הקשר שלנו רק הלך והתחזק עם כל יום של פרידה ורק סופי שבוע יכולנו לבלות יחד, כאשר היה המון מה לספר אחד לשני בלי לבזבז אף רגע לדברים שוליים.
והנה מגיע לה פקודת שחרור המיוחלת – אנו יודעים את תאריכי השחרור שלנו, ששונים אחד מן השני במספר ימים בודדים, אך לא נורא – בילינו בבסיסים שונים כמה שנים, עוד כמה ימים בודדים לא ניקח ללב.
שחרור בהישג יד – שתייה לחברה, צילומים לאלבום תמונות, טופס טיולים, והנה בדרך אל הבקו"מ להחזיר ציוד צבאי ולעלות על אזרחי בלי הצורך להציג אפטר למי שישאל.
לאט, לאט חוזרים לשגרת ימינו, מנסים להשתלב בשוק העבודה, לומדים חיים אזרחיים מחדש ובעיקר נהנים אחד מהשני.
הזמן עובר ואני בציפייה להצעה מצידו של נבחר ליבי, אך הוא ביישן שאין עוד אחד שדומא לו (או שאני טועה? :-) ) ועדיין לא אומר שום דבר בנושא, אפילו לא ברמזים.
לא בא ללחוץ עליו, הרי גם כך אנו יחד ורק בגלל ההצעה שלה אני בציפייה כבר תקופה ארוכה, להשפיע על יחסנו – לא רציתי ללחוץ.
הכי הרבה אני אוהבת בי את היכולת לדחות סיפוקים, כאשר במקרה שלי התכונה תמיד משתלמת.
היה זה יום שישי, שלא אשכח לעולם – שתי משפחות ביחד נפגשים לקבלת שבת המסורתית, שאלות על השבוע שעבר, על הישגים של כל אחד בתחומו בשבוע החולף, קצת על אוכל וגם על פוליטיקה וגם על בריאות לא ששכנו לשאול, קצת עזרה במטבח, לקצוץ ירקות לסלט, לסדר כלי אוכל, ויכוחים קלים מי יישב לצד מי ועוד כמה דברים קטנים, אך חיוניים לקראת קבלת שבת (מכירים את זה בטח).
התיישבנו כ-20 דקות לפני הקידוש, אך החצי השני שלי "נעלם" לו בכל ההתעסקות הזו ואפילו לא שמתי לב ופתאום צץ לו באמצע הסלון בלבוש חגיגי, עם מבט מלא בחן וניצוצות, ניגש אליי, נעמד על הברך והושיט את ידו הימנית אל היד שלי ושאל את השאלה, שלה ציפיתי כבר די הרבה זמן – האם אסכים להפוך לאשתו ?
הייתי בהלם, אין לי מילים לתאר את ההרגשה הנפלאה, את הצמרמורת בגופי – בעיקר נשמתי עמוק ולא הוצאתי אף מילה ואז הרגשתי שזה בא – "כוווווווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!" צעקתי בקולי קולות ואז הוא שלף מהכיס של חליפה שלו קופסא קטנה ויפה בצבע בורדו עם קווים בזהב ופתח אותה ממש מול עיניי – הייתה שם טבעת אירוסין מהממת – זהב לבן עם יהלום גדול עם נוכחות בתוך סוג של כתר ומסביב עוד מספר יהלומים שהזכירו לי חיילים התמיד נמצאים ליד המלכה שלהם ותמיד מוכים לכל.
חברים, החלום שלי התגשם – ממש בעוד זמן קצר נהפוך לזוג נשוי ומאושר.
הייתם רוצים להגיע לחתונה שלנו ? – לדעתי התשובה שכרגע חלפה לך בראש שכן (האם זה נכון ?)
ואו, איזו התרגשות – לבקר באולמות אירועים שונים, לטעום ממטעמים שלהם ובעיקר לנסות ולבחור אולם אחד, בו נהפוך סופית לבעל ואישה.
תכשיטים ויהלומים - חזרה לדף הבית
מי שמעוניין, מוזמן לבקר בקטלוג טבעות אירוסין בקניה ישירה מבורסה וגם באתר originally.co.il שמציע שירותי עיצוב גינות קטנות ,עיצוב גינות גג ששם יכולים לערוך חופה מהממת לזוג צעיר בחתונה
הצהרת נגישות